סינגל מאלט מבית בונאהבן שמבוקבק אצל אחד ממבקבקי הוויסקי המובילים שבתחום- סינגטורי וינטאג'. הוויסקי מבוקבק בגיל 11 שנים ועבר יישון מלא בשרי ויוצא בחוזק מפחיד של 68 אחוז אלכוהול!
מזקקת בונאהייבן נמצאת בצפון האי איילה, והוקמה בשנת 1883 ע"י האחים גרינליס. זוהי אחת המזקקות הגדולות על האי, שנייה בהיקף הייצור רק לקאול אילה. משמעות השם היא "פי הנהר" - נהר מרגדייל המשמש כמקור המים של המזקקה. דודי הזיקוק של בונאהייבן הם מהגבוהים בסקוטלנד, ובדומה לגלנמורנג'י אחראים בין היתר לאופי העדין והקל של הויסקי. כל הויסקי המזוקק נשמר במחסנים בסמוך למזקקה, ובנוסף לכך גם ויסקי ממזקקת טוברמורי. שימו לב - זוהי הגירסה החדשה בחוזק משופר של 46.3%, ללא תוספת צבע וללא סינון בקירור. צורת ביקבוק זו מבטיחה ויסקי סמיך, עשיר וטעים יותר, כמו שויסקי צריך להיות! לאחר קירור או דילול הויסקי יכולה להופיע עננות קלה במשקה. זוהי תוצאה של שמנים מלאי טעם וריח שהיו מומסים בויסקי, ואין זה מעיד על פגם כלשהו - להיפך! זוהי הוכחה שהויסקי מוגש בצורתו הטיבעית והטובה ביותר. מזקקת בונאהייבן נמצאת כיום בבעלות חברת ברן סטוארט, המחזיקה גם במזקקות טוברמורי ודינסטון, וכן במותגי המאלט והבלנד לדצ'יג (Ledaig), סקוטיש לידר, ובלק בוטל. כל מוצרי הסינגל מאלט של ברן סטוארט מבוקבקים היום בדרך איכותית זו.
"האי המפורסם איילה נחשב לאיזור ויסקי בפני עצמו, על אף גודלו הצנוע. הסיבה לכך היא האופי המעושן שכל-כך מייחד את מרבית הויסקים המזוקקים על האי. מזקקות הויסקי על האי הן מהוותיקות ביותר בסקוטלנד, ויש להן קהל מעריצים אדוק במיוחד ברחבי העולם.
מקור הטעם המעושן בויסקי הוא באדמת הכבול המשמשת על ידי שרפתה לייבוש השעורה המונבטת. הכבול הוא שאריות של צמחיה שמתה ונקברה באדמה, והחלה בתהליך הפירוק שלה. הכבול מהווה חומר בערה מקומי, שמעלה עשן סמיך וריחני בעת שרפתו. העשן נספג בגרעיני השעורה המתייבשים מעליו, ומהם עובר אל השיכר וממנו בזיקוק גם לויסקי.
הכבול המצוי באי איילה הינו בעל מאפיינים יחודיים, בשל סוגי הצמחיה המקומית והקרבה לים, וטעם העשן שלו שונה משל כבול מלב היבשה. טעם זה מורגש במיוחד בויסקי של לאפרוייג למשל, המתאפיין בטעמי עשן חזקים, יוד, תרופתיות ומליחות."
