"האי המפורסם איילה נחשב לאיזור ויסקי בפני עצמו, על אף גודלו הצנוע. הסיבה לכך היא האופי המעושן שכל-כך מייחד את מרבית הויסקים המזוקקים על האי. מזקקות הויסקי על האי הן מהוותיקות ביותר בסקוטלנד, ויש להן קהל מעריצים אדוק במיוחד ברחבי העולם.
מקור הטעם המעושן בויסקי הוא באדמת הכבול המשמשת על ידי שרפתה לייבוש השעורה המונבטת. הכבול הוא שאריות של צמחיה שמתה ונקברה באדמה, והחלה בתהליך הפירוק שלה. הכבול מהווה חומר בערה מקומי, שמעלה עשן סמיך וריחני בעת שרפתו. העשן נספג בגרעיני השעורה המתייבשים מעליו, ומהם עובר אל השיכר וממנו בזיקוק גם לויסקי.
הכבול המצוי באי איילה הינו בעל מאפיינים יחודיים, בשל סוגי הצמחיה המקומית והקרבה לים, וטעם העשן שלו שונה משל כבול מלב היבשה. טעם זה מורגש במיוחד בויסקי של לאפרוייג למשל, המתאפיין בטעמי עשן חזקים, יוד, תרופתיות ומליחות."